Archive for the ‘שימוש בחשמל בשבת (המשך) – כסא גלגלים חשמלי וגרמא בשבת’ Category

שימוש בחשמל בשבת (המשך) – בעניין כסא גלגלים חשמלי וגרמא בשבת

ספטמבר 7, 2010

בס"ד

אבקש לשאול:
אני מרותק לכסא גלגלים חשמלי. ישנו פיקוד שבת של מכון צומת, שעלותו לכסא שברשותי – 12000 ש"ח ללא התקנה.
השאלה , האם כמרותק החפץ להגיע לבית הכנסת בשבת, מותר להשתמש בכסא ללא הפיקוד? האם המוגבלות מתירה לי זאת?
אשמח לשמוע על סוגייה זו.

בכבוד רב

.

– – –

.

שלום רב,
אני מאוד מבין את המצב, גם אני מרותק אם כי לא לכסא אלא למיטה. אם אתה שואל הלכה למעשה אני לא הכתובת המתאימה, שאלות שהן הלכה למעשה צריך לשאול מישהו שאתה מכיר אותו וסומך עליו.
אם זה סתם "לשמוע על הסוגיא" כדי להרחיב את ידיעותיך, כתבתי בפנים שבעיקר השאלה, לגבי הפעלת מעגל חשמלי, יש גדולים שמתירים ובראשם הגרש"ז אוירבך ז"ל, ולגבי השאלה אם מותר לנסוע על כלי כגון אופניים בעל הבן איש חי מתיר. ולדעתי הענייה נראה מסתבר יותר כהמתירים. וזה בתנאי שאין מנורות. אני מניח שגם אם יש אפשר להוציא אותן לפני שבת.

לעניין ההתקן של מכון צומת, אני לא מכיר את הדרך בה הוא בנוי, אבל אם הוא בנוי שכשלוחצים על כפתור ואז בדרך של גרמא נסגר מעגל חשמלי, למי שאוסר לסגור מעגל חשמלי אז גם באופן כזה יהיה אסור.
מלאכת זורה בשבת אסורה אע"פ שהפרדת הגרעינים מהמוץ היא בגרמא כמבואר בבבא קמא ס' א', ומלאכה שהותרה בגרמא בשבת היא כשיש שריפה מניח חביות מים וכשהאש תגיע לחביות הן יישברו והמים יכבו את האש כמבואר במסכת שבת ק"כ ב'.
וצריך ביאור מה החילוק בין זורה שאסור אע"פ שהוא גרמא לבין גרם כיבוי על ידי חביות שמותר כיוון שהוא גרמא.

החילוק בין גרמא בנזיקין שפטור לבין מלאכת זורה שאסרה תורה נאמר בבבא קמא ס' א' שהוא משום שבשבת מלאכת מחשבת אסרה תורה.
וכתב הרא"ש שם: "דהתם מלאכת מחשבת אסרה תורה אע"פ דלא הוי אלא גרמא בעלמא, בהכי חייבה תורה כיון דמלאכה זו עיקר עשייתה ע"י רוח".
אפשר לפרש שרק מלאכות שעיקר דרכן הוא תמיד בדווקא רק על ידי גרמא נאסרו אם עושה אותן בגרמא, וכגון זורה וצד וזורע וכו'. אבל מלאכה שאין עיקר דרך עשייתה בדווקא על ידי גרמא, אם עושה אותה על ידי גרמא יהיה מותר. וכן יש שרצו לפרש בדעת המגן אברהם על אורח חיים סימן רנ"ב סעיף קטן כ'.
אמנם הסברא נותנת שרק במניח חביות והאש באה אליהן, שהאדם אינו עושה בעצמו פעולה של כיבוי כלל ועיקר, אז הותר בשבת משום גרמא. אבל כל שעושה בעצמו את המלאכה אסור אע"פ שלעניין נזיקין היה נחשב גרמא, כיוון שניחא ליה ונתקיימה מחשבתו. וכך דעת האחיעזר חלק ג' סימן ס'. שהרי הגמרא חילקה בין נזיקין לשבת משום שבשבת מלאכת מחשבת אסרה תורה, ולא משום שיש עניין מיוחד במלאכת זורה. וכן כתב רש"י שם, "מלאכת מחשבת – נתקיימה מחשבתו דניחא ליה ברוח מסייעתו", ומשמע שכל שעושה ונתקיימה מחשבתו אסור, ולא רק במלאכה שנעשית תמיד דווקא בדרך של גרמא. ועיין עוד באחיעזר שם שהביא תמוכות לדרך זו ולעניות דעתי כך העיקר.
ועולה מזה שאם אחרי ההתקן של מכון צומת עדיין נשאר שלוחץ על כפתור וכתוצאה מכך נסגר מעגל חשמלי, זה יהיה אסור למי שאוסר סגירת מעגל חשמלי ואין תועלת במה שיש בפנים איזה מנגנון שנעשה על ידי גרמא, כיוון שנתקיימה מחשבתו וניחא ליה, וגם אם יש השהיית זמן בין הלחיצה על הכפתור לבין התחלת הפעולה אני לא רואה שיש בזה חילוק, שאין זה דומה למניח חביות ששם אינו עושה פעולת כיבוי על האש כלל. הדרך היחידה שאני יכול לחשוב עליה שהמנגנון שלהם יתיר יותר ממה שממילא זה מותר, היא רק אם המנוע פועל רצוף מערב שבת עד מוצאי שבת, ורק יש מנגנון מכאני שמנתק את פעולת המנוע מהגלגלים כמו שבמכונית יש הילוך ניוטרל. ואז לשלב להילוך סרק או הילוך שמניע אין בו צד איסור כלל.

אם אתה מפעיל את הכסא בדרך שינוי, וכגון ללחוץ על הכפתור בגב היד או במרפק או בפה, לחולה שאין בו סכנה מותר לעשות בדרך שינוי ואף אם אין זה לצורך ריפוי אלא רק סתם צורכו של החולה, עיין בזה בשולחן ערוך אורח חיים סימן שכ"ח סעיף י"ז במשנה ברורה ובמפרשים. [ונראה עיקר שאין להחמיר בזה משום נסמך למלאכה ואכמ"ל]
אמנם בשולחן ערוך אורח חיים סימן ש"א סעיפים ט"ו ט"ז, לא התיר שבות מדרבנן לקיטע שרוצה לצאת בקב לרשות הרבים מדין חולה שאין בו סכנה אלא התיר רק היכן שאין חשש שיבוא לטלטל (מדין הוצאה מרשות לרשות ברוב המקומות יש עירוב, וגם כשאין עירוב מותר לפי המבואר שם במקרה כמו שלך). אבל לעניות דעתי אין משם ראיה כלל שקיטע אינו מצב שמחשיב כחולה שאין בו סכנה, ששם השולחן ערוך עוסק רק בדיני טלטול ולא בדיני רפואה. ואם יש קיטע שאין לו כאבים ומחושים ואין לו כאב נפשי על שאינו יכול לצאת מחצירו לרשות הרבים ולבוא בין הבריות, באמת באופן כזה לא מותרים לו הדברים שמותרים לחולה שאין בו סכנה. אינני מכיר את המקרה המסויים שלך, אבל ברוב הגדול של הפעמים מצב כזה כרוך גם בכאבי גוף ונפש שבוודאי יש בהם דין חולה שאין בו סכנה.

אם אתה מפעיל בדרך שינוי לכל הדעות אין בזה איסור מדאורייתא, ואז כיוון שהגרש"ז אוירבך וסייעתו סוברים שאין איסור בסגירת מעגל חשמלי יש מקום לסמוך עליו גם ללא שמכריעים באופן מוחלט כמוהו אלא מחשיבים זאת לספק.

יש אולי עוד דרך. אינני מכיר את הכסא ואת הצדדים הטכניים ולא בטוח שזה מעשי, אני רק מציע כיוון מחשבה ואולי תוכל עם תוספת מחשבה לגרום לו להיות מעשי.
אם מפעילים את הכסא לפני שבת, ומניחים אותו על הגבהה כלשהי כגון שרפרף או כל דבר שאינו מוקצה, כך שהגלגלים מסתובבים באויר, וכשרוצים לנסוע מסלקים את ההגבהה והכסא נוסע, זהו וודאי מותר לכתחילה גם לפי כל צדדי החומרא. רק שמן הסתם עד הבוקר הסוללה תיגמר.
אינני בקי כלל בחלק הטכני של הכסא, אני רק מציע כיוון מחשבה, אם יש לכסא כבל שמחובר לסוללה והוא תקוע בשקע חשמלי כדי לטעון אותה, אם אתה בערב מניח את הכסא פועל על הגבהה וגלגליו מסתובבים באויר והכבל בתוך השקע [ועל ידי זה אין הסוללה נגמרת], ובבוקר אתה מוציא את הכבל מהשקע, מסלק את ההגבהה ונוסע, אפשר להתיר באופן כזה גם למחמירים.
שהרי הכבל רק טוען את הסוללה ובסילוקו מהשקע לא נפסקת פעולת מעגל חשמלי שהיה "נותן חיים" למתכת ומפעיל פעולת המכשיר, אלא רק מפסיק את טעינת הסוללה שבזה אין חשש לכל הדעות, ועדיין למכשיר יש חשמל מהסוללה, והמכשיר פועל כמקודם ואין בהוצאת הכבל בעייה.

אם רוצים להדר אפשר להוציא את השקע על ידי שינוי כגון כשגב היד מופנה לכיוון השקע ואוחזים אותו כך בין האצבעות (שאז מסתלקים מכל חשש דאורייתא).

במחשבה שנייה, אם רוצים שההיתר יהיה עוד יותר "חלק", אפשר להניח את הכסא על הגבהה וגלגליו מסתובבים באויר מערב שבת וכאמור, והכבל של הטעינה בשקע החשמל כדי שלא תיגמר הסוללה. יש שעון שבת שבת שיש בו מצד אחד תקע ומצד שני שקע. אפשר שכבל הטעינה יהיה מחובר עם שעון כזה לשקע שבקיר ולכוון את השעון שינתק את הזרם מעט לפני הזמן שאתה רוצה להשתמש בכסא, ואז אחרי שהשעון כיבה את החשמל אין שום בעיה כלל להוציא את השקע ולסלק את ההגבהה ולנסוע בכסא.

במהלך הנסיעה להגביר ולהאט את המהירות אם אין בזה פתיחת מעגל וסגירת מעגל חדש מותר גם לפי החזון איש. אני לא יודע אם זה מעשי לנסוע בלי לעצור תוך כדי הנסיעה, בהנחה שכל עצירה מכבה לגמרי את החשמל. אולי אפשר להאט מאוד ואז לאחוז את הגלגלים בידיים בכח ולהגיע לכמעט עצירה. וכשמגיעים יהיה צורך שוב להניח את הכסא על הגבהה כלשהי שלא ימשיך לנסוע.
אם צריך טעינה בבית הכנסת כדי שיהיה אפשר לחזור, אם יש שקע עם שעון שבת ועל ידי השעון הוא מנותק, ורק אחרי שהגעת והכנסת את התקע לשקע הזה, אז שעון השבת מדליק אותו, באופן כזה זה דומה לגרמא של חביות ומותר.

וכאמור לפי החזון-איש מותר להכניס לשקע לצורך טעינה גם בלי שעון שבת, שאין לפי שום דעה איסור בעצם מה שנסגר מעגל חשמלי, אלא מה שהמתכת נכנס בה כאילו רוח חיים על ידי החשמל והיא נעה או מתלהטת יש בזה משום בניית כלי או מבעיר. אבל כשמכניס לשקע לצורך טעינת הסוללה לא נעשה על ידי זה פעולה של מתכת ולא התהפכה מתכת לחיים, ולא נעשה כח שרואים אותו פועל שאפשר לדמות לאש, ואין בזה צד איסור גם לחזון איש וסייעתו שמחמירים.

הסברות לאסור הפעלת מעגל חשמלי, אם משום מכה בפטיש ובונה או משום מבעיר, לגבי ניתוק מעגל הן הרבה יותר חלשות ויש צד גדול שגם מי שסובר אותן יאסור רק להפעיל ולא לנתק, ואם מנתקים על ידי שינוי שאז הוא מדרבנן יש מקום גדול לצרף את זה לקולא. כך שאם זה מנחה אפשר בבית הכנסת לכבות בשינוי ולהדליק אחרי צאת השבת.

הרעיון של הגבהת הכסא כשהגלגלים ממשיכים להסתובב הוא בעצם הרעיון הבסיסי של לשלב להילוך ניוטרל בדרך מכנית. אני מניח שמכונאי יוכל להתקין במנגנון שמעביר את ההינע מהמנוע לגלגל איזשהו חלק שמאפשר לנטרל ולשלב את התנועה באופן מכני על ידי הפעלת ידית וכיו"ב, בלי עלות גבוהה (אולי לחבר קלאץ' של טוסטוס או משהו כזה…). כך יהיה אפשר תוך כדי הנסיעה לעצור לפני כניסה לצומת וכיו"ב ולהמשיך לנסוע בלי לכבות ולהדליק את החשמל. כאמור להגדיל את המאמץ של המנוע אין בזה בעיה גם להחזון איש, וגם משום ניצוצות אין לחשוש לפי שום דעה כמו שהארכתי בפנים. ולגבי טעינה אפשר עם שעון שבת. זו תהיה דרך מותרת לכתחילה לגמרי ולמהדרין בלי שום צד חשש, הרבה יותר מהמנגנון של צומת.

ושוב כמובן כל זה הוא רק מחשבות לגבי לימוד הנושא ולא במקום לשאול רב שאתה מכיר.

שנה טובה ומתוקה וכל טוב

מודעות פרסומת